אין זה סוד שהשפה העברית המודרנית מושפעת מאוד משפות שונות, כמו אנגלית, ערבית ויידיש. מעבר להשפעה הגדולה מאוד של היידיש על העברית החדשה, הושפעה העברית גם מהגרמנית עצמה. בתחילת המאה ה־20 הייתה הגרמנית לשון האקדמיה והתרבות, ויהודים רבים יוצאי אירופה דיברו בה ושאלו ממנה מילים רבות וביטויים בתהליך תחיית השפה העברית.

על אף מלחמת השפות הגדולה שהתרחשה ב־1913 בארץ ישראל לגבי מקומה של השפה הגרמנית, עד היום תופסת שפה זו נתח גדול בשפה העברית. הגרמנית הייתה בסיס לחידושי מילים עבריות השאולות מהמונחים המקובלים בשפה הגרמנית. מילים מסוימות היו תרגום מילולי מגרמנית לעברית, למשל גן ילדים (Kindergarten), אוצר מילים (Wortschatz), בית חולים (Krankenhaus) או מדעי הרוח (Geisteswissenschaften). כמו כן, כשעלו לארץ אנשי העליות הראשונות, הם הביאו עימם ידע טכנולוגי מתקדם בתחומי ההנדסה והבניין. אותם עולים חדשים ממרכז אירופה השתמשו בשיטות העבודה ובמונחים הגרמניים, שנשארו איתנו עד היום. מילים כמו שפכטל, בטון, איזולירבנד, גומי, דיבל, נירוסטה, שאלטר, שיבר ושפריץ – כל אלה הם רק חלק קטן מהם. 

הגרמנית השפיעה על העברית בעיקר בתחומי הבניין, החינוך והמשפט, אבל לא רק. מילים יום־יומיות – כמו בִּיס, שלוק, לֶק, קיטש, שפיץ, שווּנג, קווץ', אמוק, קפוט, דרּק, קוריוז או פַייפֶן – נכנסו לסלנג של דוברי העברית בתיווך היידיש. מילים מסוימות ביידיש נשאלו מהשורש הגרמני וקיבלו משמעות חדשה, כמו המילה שוויצר שנוצרה מהמילה הגרמנית schwitzen, להזיע, וקיבלה משמעות חדשה – להשתחצן. דוגמה נוספת היא המילה העברית שווֹנְצִים, שמגיעה מהמילה הגרמנית לזנב, schwanz, ומתארת את קצוות השיער הסתורות.

אבל לא תמיד היה על המילים לעבור מהגרמנית דרך היידיש לעברית, ולפעמים תהליך אימוץ ושינוי המילה נעשה ישירות בין שתי השפות. כך למשל עם מילת הסלנג "פרחה" – אשר לפי פרשנות אחת נובעת מהמילה הגרמנית Frechheit, חוצפה. 

הגרמנית חדרה עד כדי כך לתוך העברית, שכאשר אנו מתבקשים לחשוב על דוגמאות למילים משותפות, מגיעות עוד ועוד דוגמאות. עם זאת, אותו תהליך התבצע גם בכיוון ההפוך: מילים מעברית ומיידיש חדרו לתוך החברה הדוברת גרמנית, וכיום הן נחשבות מילים גרמניות לכל דבר. כך לדוגמה קיבלה המילה "תכלס" – שמקורה במילה העברית "תכלית" – לבוש חדש ביידיש ונכנסה אף לז'רגון הגרמני, Reden Tacheles. אחת מהברכות שאומרים הגרמנים בראש השנה האזרחית החדשה היא הברכה "Guten Rutsch", כלומר החלקה טובה לשנה החדשה. לפי כמה פרשנויות, מקור הביטוי הוא מהברכה שנהגו היהודים לברך בראש השנה: "א גוט ראש".

מילים שכל ילד צעיר מכיר – כמו פינצטה, שפגט, פוני או אפילו הצירוף "כיפאק היי" – מגיעות כולן מהגרמנית. כשאנחנו הולכים לחופשה אנחנו מזמינים צימר (Zimmer); כשאין אוטובוס אנחנו תופסים טרמפ (Trampen); ואת שמשת הרכב מנקה הווישר (Wischer). אף שמות החודשים הלועזיים – כמו ינואר (Januar), פברואר (Februar), מרץ (März) וכן הלאה – הם כולם על פי ההגייה הגרמנית. אף המילה הגרמנית Schnorren – שמשמעותה אדם המבקש כל העת דברים קטנים, כמו סיגריות או כסף קטן – נכנסה לעברית.

לא רק מילים שאלה העברית, אלא גם צלילים – פוי; אח; אוף; נו; הופלה; איה! ביטויים חסרי פשר לכאורה, כמו "אוי ויי זמיר" היידישאי, מקורם בגרמנית. זהו מעין הלחם מילים קלוקל שאינו נהוג בגרמנית מדוברת, ומקורו מהצירוף "Oh weh ist mir", כלומר – זה כואב לי. גם פתגמים וניבים רבים הנפוצים בישראל תורגמו ישירות מן הגרמנית:

• חסר לו בורג – Eine Schraube locker haben
• כלב נובח לא נושך – Hunde die bellen, beißen nicht
• שטויות במיץ – Quatsch mit Soße
• לשקר אין רגליים – Lügen haben kurze Beine
• מדבר אל הקיר – Gegen eine Wand zu reden
• פה קבור הכלב – Da liegt der Hund begraben
• קנה חתול בשק – Die Katze im Sack kaufen
• שתי ידיים שמאליות – Zwei linke Hände haben
• שלג דאשתקד – Schnee von gestern
• שחור על גבי לבן – Schwarz auf weiß
• עזוב אותי במנוחה – Lass mich in Ruhe
• נולדת באוטובוס? – ?Bist du in der U-Bahn geboren

כך, כמעט מבלי משים, חדרה הגרמנית לשפה העברית. כל דובר עברית מודרנית יודע כמה מילים גרמניות למהדרין מבלי לדעת זאת! כשתהלכו ברחובותיה של עיר בגרמניה, באוסטריה או בשווייץ, ותשמעו אנשים מבקשים שלוק ממשקה או לק מגלידה, תדעו מייד על מה הם מדברים. בבלוג החדש שלנו "שנורקל", אנו מבקשים להוציא לאור צדדים מוּכרים פחות של התרבות היהודית־גרמנית, צדדים שאולי אינם ידועים לציבור הרחב. שנורקל, מילה גרמנית שחדרה לעברית, הוא צינור שדרכו אפשר לנשום גם מתחת למים, מעביר אוויר חדש לנשימה, מזין את הגוף ואת הרוח. בעזרת השנורקל אפשר לצלול לעולמות חדשים לגמרי, עולמות שהסתתרו לנו ממש מתחת לאף. אנו מקווים שהשנורקל של מכון ליאו בק ירושלים יאפשר גם לכם לגלות את אותם עולמות חדשים־ישנים, וייתן לכם נקודת מבט רעננה וייחודית על יהדות גרמניה, על הקשרים בין התרבות הישראלית ובין התרבות הגרמנית ועל כל מה שישב לנו ממש מתחת לאפנו.